Bava Metzia 27

Kapitel 27

א חדא הוא דחד טעם הוא דמשום דקאמר רבי אלעזר מחלוקת בשאין חייב מודה הוא מתרץ הכי
1 Es ist nur ein Punkt, da es sich um eine Begründung handelt; da R. Elea͑zar sagt, der Streit bestehe über den Fall, wenn der Schuldner es nicht zugibt, muß er es soerklären.
ב תיובתא דשמואל בתרתי חדא כרבי אלעזר דהא מוקי מתניתין בשאין חייב מודה
2 Ferner ist dies eine Widerlegung Šemuéls in zwei Punkten; in einem Punkte ebenso wie bei R. Elea͑zar, denn auch er bezieht ja unsere Mišna auf den Fall, wenn es der Schuldner nichtzugibt,
ג וחדא דאמר שמואל מצא שטר הקנאה בשוק יחזיר לבעלים ולא חיישינן לפרעון
3 und ferner lehrte Šemuél, wenn jemand Zueignungsscheine auf der Straße findet, gebe er sie dem Eigentümer zurück, und wir berücksichtigen nicht, sie können bezahlt sein;
ד תיובתא דקתני הכא אע"פ ששניהם מודים לא יחזיר לא לזה ולא לזה אלמא חיישינן לפרעון וכל שכן הכא דלא מודה לוה דחיישינן לפרעון
4 dies ist zu widerlegen, denn diese lehrt, selbst wenn beide es zugeben, gebe er sie weder dem einen noch dem anderen zurück, demnach berücksichtigen wir, sie können bezahlt sein, und um so mehr ist, wenn der Schuldner es nicht zugibt, zu berücksichtigen, sie könnten bezahlt sein.
ה אמר שמואל מ"ט דרבנן סברי אחריות טעות סופר הוא
5 Šemuél sagte: Was ist der Grund der Rabbanan? Sie sind der Ansicht, [das Fehlen] der Haftung sei ein Irrtumdes Schreibers.
ו א"ל רבא בר איתי לרב אידי בר אבין ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל שבח שפר ושעבוד צריך לימלך
6 Raba b. Ithaj sprach zu R. Idi b. Abin: Kann Šemuél dies denn gesagt haben, Šemuél sagte ja, über die Melioration, das Beste und die Bürgschaft müsse beratenwerden;
ז לימא מאן דאמר הא לא אמר הא
7 man müßte also sagen, wer das eine gesagt hat, könne das andere nicht gesagt haben!? –
ח לא קשיא כאן בשטר הלואה דלא יהיב אינש זוזי בכדי כאן במקח וממכר דעביד אינש דזבין ארעא ליומיה
8 Das ist kein Widerspruch; das eine gilt von einem Schuldscheine, da niemand sein Geld umsonst hinauswirft, und das andere gilt von einem Kaufscheine, weil mancher Grundstücke auf nur einen Tag kauft.
ט כי ההיא דאבוה בר איהי זבין עליתא מאחתיה אתא בעל חוב טרפא מיניה אתא לקמיה דמר שמואל אמר ליה כתבה לך אחריות אמר ליה לא אמר ליה אם כן זיל לשלמא א"ל והא מר הוא דאמר אחריות טעות סופר הוא א"ל הני מילי בשטרי הלואה אבל בשטרי מקח וממכר לא דעביד אינש דזבין ארעא ליומיה
9 So kaufte einst Abuha b. Ihi einen Söller von seiner Schwester, und ein Schuldner kam und nahm ihn ihm weg. Als er hierauf vor Šemuél kam, fragte ihn dieser: Hat sie dir Haftung hineingeschrieben? Jener erwiderte: Nein. Da sprach er: So geh in Frieden. Jener entgegnete: Der Meister selbst ist es ja, welcher sagt, [das Fehlen] der Haftung sei ein Irrtum des Schreibers!? Dieser erwiderte: Dies gilt nur von einem Schuldscheine, nicht aber von einem Kaufscheine, weil mancher Grundstücke auf nur einen Tag kauft.
י אמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות ובא בעל חוב דראובן וקא טריף ליה מיניה דינא הוא דאזיל ראובן ומשתעי דינא בהדיה ולא מצי א"ל לאו בעל דברים דידי את דא"ל דמפקת מיניה עלי דידי הדר
10 Abajje sagte: Wenn Reúben ein Feld an Šimo͑n mit Haftungverkauft hat, und ein Gläubiger Reúbens kommt und es von ihm wegnehmen will, so heischt das Recht, daß Reúben gegen ihneinen Prozeß anhängig machen kann. Dieser kann zu ihm nicht sagen: du bist nicht mein Prozeßgegner, denn er kann ihm erwidern: wenn du es von ihm wegnimmst, wendet er sich an mich.
יא איכא דאמרי אפי' שלא באחריות נמי דא"ל לא ניחא לי דליהוי לשמעון תרעומת עלי
11 Manche sagen, auch wenn ohne Haftung, denn er kann zu ihm sagen: es ist mir nicht lieb, daß Šimo͑n gegen mich Groll hege.
יב ואמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ויצאו עליה עסיקין עד שלא החזיק בה
12 Ferner sagte Abajje: Wenn Reúben ein Feld an Šimo͑n ohne Haftung verkauft hat und andere darauf Anspruch erheben, so kann dieser, solange er es noch nicht in Besitz genommen hat,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel